מחר תפתח עלינו לטובה ליגת העל בכדורסל, ואיתה יצאו לדרך כמה מהיריבויות המרשימות והמרתקות בעולם הספורט הישראלי. הרי מי לא מצפה לדרבי הגדול של השרון בין אליצור נתניה לבני השרון? או למפגש המרתק על ההגמוניה בגליל בין גלבוע/גליל להפועל עפולה המאיימת? אפילו שמעתי על טראש טוק עצבני שרץ ברשת בין קבוצות האוהדים של אשקלון ורמת גן, שכבר סופרות את הימים עד למפגש הרותח במחזור השישי. מה, אתם לא ממש מתחברים? בואו ננסה להבין למה.
הנחה: ספורט מקצועני בנוי על קהל. בעיה: לרוב קבוצות ליגת העל אין קהל. מסקנה: רוב קבוצות ליגת העל אינן קבוצות ספורט מקצועניות.
זהה את התמונה: טורניר המכללות האמריקאי או אולם זיסמן בעת משחק ביתי של מכבי ר"ג?
הכדורסל הישראלי נמצא במלכוד. מצד אחד, כל הקבוצות מתבססות לפחות על חמישה שחקנים זרים, כשהישראלים משחקים בהן כינור משני במקרה הטוב (וזה בלי להזכיר קבוצות כמו רמת-גן בהם איציק אוחנון ושון דניאל הם הישראלים הבכירים). המחסור בשחקני בית, או בישראלים בכלל, ממשיך את מגמת הניתוק של הקהל המקומי מהקבוצה שהחלה כבר בשנות ה-90. כבר לא הולכים לראות את הנכד של ציפורה משחק בגבת, או את בן דוד של שימי מככב בהפועל רמת-גן, במקום אפשר לראות חבורת אמריקאים בני 22 שסיימו את הקולג' ושמעו שבליגה הישראלית אין הגנות, אז אפשר להפציץ 20 נקודות למשחק ו לקבל אחלה חוזה בעונה הבאה ברוסיה או איטליה.
מהצד השני, עומדים המפעלים האירופים. השחקנים הישראלים (אלה שמחוץ למכבי תל-אביב והפועל ירושלים) פשוט לא מספיק טובים להוביל קבוצה בגביעי אירופה, והרי הכי חשוב, קצת לפני הסכם שלום והרבה לפני המלחמה בעוני, זה שמכבי תל-אביב תגיע לפיינל-פור. משימה לאומית בחסות בית ההשקעות של מוני וניק. אבל הצהובים לא אשמים, גם ירושלים וגם מכבי חיפה רוצות להצליח באירופה, ובכלל הייצוג שלנו מול יבשת "האנטישמים" חשוב לנו מאד משום מה. אולי כי אין כמו להוכיח לגויים שאנחנו, היהודים, גם אם אנחנו לא הכי אתלטים, אנחנו טובים בכדורסל. כי כדורסל זה משחק של שכל חברים, והרי שם אין עלינו.
פתרונות רבותיי, פתרונות. שתי אופציות שעלו לי לראש בשנה האחרונה. הראשונה היא מהלך כלל אירופאי שייצור ליגה מקצוענית אחת בסגנון ה-NBA, עם דרישות בסיס להקמת פרנצ'ייז, בדיוק כמו בליגה שלהם, שם מעבר לים. רוצה קבוצה? תראה קודם כל אולם של 10,000 מקומות, לפחות 7000 מנויים מכורים, ואחר כך נדבר על התקציב. לא עומד בתנאי הבסיס? אין בעיה, תשחק בליגה החצי מקצוענית במדינה שלך. ספורט לא חייב להיות מקצועני, אין בזה בושה, וכידוע כדורסל המכללות בארה"ב מביא לעתים קרובות יותר קהל למגרשים מה-NBA. בליגה כזאת יקבלו הזדמנות הכשרונות הצעירים, והמקומיים, בכל מדינה. מה גם שהיא כנראה תהיה מותחת הרבה יותר מכזו שמשחקת בה קבוצה עם תקציב של 20 מליון דולר, ועוד 11 קבוצות עם תקציב משותף של קצת פחות.
אופציה שניה היא להסתכל רגע על השחקנים שמשחקים לכם מתחת לאף, ולהבין שעם או בלי קשר לאירופה, אין שום סיבה שתהיה פה ליגת כדורסל מקצוענית. סתם לדוגמא, בלי לפגוע, קחו את מושון יעקוסי. מדובר בבחור גבוה וחזק, אבל איך הייתם מגדירים את רמת כשרון הכדורסל שלו בסקאלה מ-1 עד 10? המחמירים יגידו שתיים, המפרגנים יתנו ארבע, אבל אני בטוח שאתקשה למצוא מישהו מחוץ למשפחה שיזרוק יותר מחמש, מסכימים? אז למה יעקוסי, או ארז כץ, או ליאור שגב, בעצם צריכים להתפרנס מכדורסל? הצדקה כלכלית אין, כי קהל הם לא מושכים, וגם מבחינת כשרון לא מדובר בעילוי גדול (ע"ע דימה קרויטר) שייצג את המדינה בעתיד. הפתרון הוא פשוט ובלתי נמנע: מי שטוב, שייצא לשחק באירופה, או ב-NBA, או אפילו במכבי ת"א שבוודאי תמצא לה איזו ליגה להשתחל אליה ולא תקח חלק בליגה החובבנית שתקום פה. מי שלא מספיק טוב יישאר, אבל יעשה את זה מאהבה, ולא יעשה כל שנה את חוצה ישראל בדרך מאשקלון לעפולה או מנהריה לירושלים בשביל עוד 12 אלף דולר.
רשומות
העולות לפלייאוף:
השבמחקמכבי
ירושלים
חיפה
גליל
אשקלון
ראשל"צ
ר"ג
בני שרון
מעולה!
השבמחקמצד אחד אני מסכים עם רוב מה שכתבת, מצד שני כדורסל הישראלי זה אולי הספורט המקומי היחיד שאני עדיין מסוגל לראות. לא חבל לסגור גם את זה?
השבמחקההבדל בין ארה"ב לאירופה בכל התפיסה לספורט שונה לחלוטין.
השבמחקבארה"ב כפי שצוין במאמר מדובר על עסק כלכלי לחלוטין, זכיונות ולא קבוצות, מי שמקבל את הגביע בסוף השנה הוא לא הקפטן אלא בעל הקבוצה, המניעים להקמת קבוצות הם כלכליים בלבד - קפיטליזם במיטבו. באירופה המבנה הינו לאומני, קבוצות שורשיות קשורות לעריהן, ליגות שהינן בפיקוח המדינה (אין לארה"ב כמדינה קשר לאנ בי איי...) באמצעות איגודים, אפילו עם קמות מנהלות ליגה....
באופן פרדוקסלי יוצא שדווקא השיטה הקפיטליסטית האמריקנית הינה שוויונית יותר מהשיטה האירופאית.
וכאן אני מגיע לשורש העניין. רק העתקת דפוסים דומים מארה"ב - דראפט, תיכונים וכו' לליגות המקומיות באירופה והישראלית ייצרו תחרותיות.
בישראל (אין מצב למכללות בגלל הצבא) צריך לבטל את ליגות הנוער ולהשתית את כל הפעילות הספורטיבית על תיכונים. מסיום התיכונים ייפתח דראפט שבה יתחרו הקבוצות על שחקני הנוער. אלו יוגבלו במעבר עד כמה שנים קדימה, על מנת להבטיח שלא ייבלעו ע"י קבוצות עתירות משאבים. תקרת שכר תחייב את הקבוצות. תיווצר ליגה מאוזנת ושוויונית. שווה יהיה גם לבחון צמצום הליגות לשניים עד שלוש מקצועניות.
לא ניתן לעבור לליגת נבא אירופית היות שההבדלים התרבותיים/לאומיים לא מאפשרים את זה. מי אמר שאני מוכן שהקבוצה המקצוענית היחידה שתייצג אותי בליגה המקצוענית הינה איזו קבוצה בת"א?
ליגה ישראלית שוויונית תוביל לייצוג גדול יותר של ערים ולפתיוח של קהלים בקבוצות הבינוניות כפי שגל ציין ואף בקטנות.
קשה לקרוא מילים שהתחבטת בהן לא אחת עם עצמך,אך זה מקל עליי לא להסכים אתך..
השבמחקעובדה- כדורסל מושך פחות קהל מכדורגל. כך זה בכל העולם. קנה המידה צריך להיות ביחס לגודל העיר והפוטנציאל הקיים.
עד לפני כ3-4 שנים המושג תחרותיות היה זר לליגת העל. קהל רוצה להאמין שהוא יכול לזכות בתואר,שהוא יכול להיות חלק ממשהו מצליח ורק לאחרונה ניתנה האפשרות לאוהדי הקבוצות לחוש בכך. כמות האוהדים שצברו חולון,ירושלים וחיפה גדלה בשנים האחרונות בעקבות הישיגהן בשנים האחרונותץ
אם היו אומרים לי לפני 4 שנים שבגמר גביע המדינה יישחקו הפועל חולון ומכבי חיפה בהיכל נוקיה מלא וצבוע בירוק וסגול הייתי חושב שזו בדיחה טובה.
עובדתית יש לנו 5 קבוצות עם קהל אוהדים רחב-מכבי,ירושלים,חיפה,חולון ואוהדי הפועל אוסישקין/ת"א
אחריהן יש את קבוצות הדרג הבינוני- ראשל"צ,גליל,נתניה,אשקלון ועפולה
ויש את הקבוצות שאכן מביאות מספר נמוך ביותר של אוהדים כמו ר"ג ובני השרון.
אז ראשית כל,עלינו לצמצם את מספר הקבוצות בליגת העל ל10. הרמה תעלה,יהיו מספיק ישראלים ואולי סוף סוף ר"ג תרד.
הליגה פה צריכה תחרותיות מעבר לכל דבר אחר ובו בזמן, עלינו להשקיע את המאמצים במקום החשוב ביותר-השחקן הישראלי הצעיר.
מאחר והלקאה עצמית היא הטרנד של היהודים,בל נשכח שהכדורסל הוא הענף ייצוגי מספר 1 שלנו מאז ומתמיד. זאת ועוד,מעטות מאד המדינות שהכדורסל כה גבוה בסדר העדיפויות בין ענפי הספורט ולסגור אותו או להפוך אותו לחובבני יהיה טעות מרה.
לא מעט כשרונות מסתובבים בנבחרות הצעירות,הבעיה שלנו היא ברמה של שחקני דרג הביניים. זאת תוצאה של הבעיה האמיתית של הכדורסל הישראלי היום- הרמה הנמוכה של מאמני הנוער.
בכדי להתמודד עם זה,הוקמה האקדמיה של איגוד הכדורסל שתפקידה יהיה לייצר שחקנים לכדורסל הישראלי ולהפוך את הבינוניים לטובים יותר ואת המוכשרים לשחקנים מעולים.
.
אינני מסכים עם הסתכלות קפיטליסטית גרידא על עולם הכדורסל. נכון,כדורסל הוא בידור ועסק כלכלי אבל הוא גם הרבה יותר מזה. הוא חלק מרכזי בבניית תרבות הספורט שלא קיימת פה,הוא אמצעי לחינוך בני נוער,הוא החלום שלהם והוא תורם לקהילה בדרכים שלא ניתנות לכימות.
הכדורסל שלנו אמנם חולה,אך זהו מצב הפיך הניתן לשיפור ומכבי ת"א אינה הקבוצה היחידה שלה יש זכות קיום בליגה הזו,יש לנו עוד להציע.
הפיתרון של ליגה כלל אירופאית הוא נחמד בתיאוריה,אך בעייתי ביותר ליישום וקשה לראות אותו קורה בטווח הקרוב.הבעייתיות בלהפוך את כל הליגות באירופה לחצי מקצועיות היא אדירה.
חוץ מזה,יצירת ליגה של קבוצות עם תקציב מינימום מפוצץ ואולם של 10000 איש תעלים את הרומנטיקה מהמשחק,את ההפתעות,את הקבוצות הקטנות מהפריפריה שמגיעות לעיר הגדולה ונותנות בראש.לא יודע מה אתכם,אבל אני עוד לא מוכן למותן של הסינדרלות.
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקטור יפה, אך אני לא מסכים:
השבמחקפתרונות שלצריך לשקול. שוב אני לא מומחה גדול אני אומר את דברי בתור אוהד כדורסל.
אין ספק ש10,000 צופים זה מדהים.
אך במחוזותינו גם 2500-5000 במקומות שהם לא רק ת"א יצרו אווירה מספקת.
להחזיר את הליגה ל10 קבוצות, יסלחו לי אוהדי ר"ג אך בהחלט נמאס מהקבוצה חסרת הקהל הזאת.
לדבר העיקרי:
אני יודע שרוב מי שדיברתי איתו לא הסכים איתי. אבל חובה לבטל את החוק הרוסי ולהגביל את כמות הזרים. החוק הרוסי הורס את הכדורסל וגורם לישראלים לדרוש משכורות מפוצצות.
חברים אני מקבל את כל מה שאתם אומרים, ומסכים שהספורט האמריקאי הקפיטליסטי ונטול הרגשות לפעמים הרבה פחות מרגש ואמוציונלי מהספורט האירופי.
השבמחקגם אני בעד תכנית הבראה, צמצום הליגה, הורדת מכבי רמת גן לליגה א' וכו'.. גם אני רואה כל שבוע את השידורים ואני מסכים שכדורסל הוא הספורט הייצוגי המוביל שלנו.
אבל לא יעזור כלום, משהו פה לא דופק. הקבוצות לא נראות כמו כלום, ותכלס הליגה הזאת מזכירה ליגת פיתוח שצל ה-NBA, כי אפילו אירופאים כמו גולמאץ וקאוקינאס שפעם כיכבו פה, כבר לא מגיעים. נשארנו עם שני סוגים של זרים (תוציאו את מכבי): או זקנים שכבר מכירים את הליגה ומבינים שאפשר לשחק פה עד גיל 40 כי לא צריך להתאמץ יותר מדי (ע"ע טולברט, ג'ייסון וולס), או צעירים שמנסים להשיג סטט' טובה כדי לקבל חוזה באירופה או זימון למחנות הקיץ של ה-NBA.
אני חושב שלא יקרה כלום אם פעם אחת נהיה חלוציים, ונחליט שאם כבר אנחנו ליגת פיתוח, אז עד הסוף. בוא נסגור דיל עם דייויד שטרן, נחליט שעושים פה משהו שונה. ליגה אחרת. תהיה פה ליגה רק של ישראלים ואמריקאים עד גיל 25 למשל. סתם רעיון, כן? מכבי לא תהיה בליגה, ואם תצליחו למצוא לי עוד קבוצה שרוצה לצאת אז על הכיפאק, שיהיה לה בהצלחה. אבל נרים פה ליגה, אפילו ניתן לה איזה שם אמריקאי קליט, נמכור זכויות שידור לדייויד שטרן ונעשה טורניר פלייאוף בסוף כל עונה מול הקבוצות של ה-NBDL. אפשר לפתח את זה איך שאתם רוצים, עם הגבלות על גיל של הישראלים או לא, עם דראפט או בלי, ועם תקרת שכר או לא, אבל זה נשמע לי כמו בסיס נחמד.
מה דעתכם?
קשה לי לקבל את זה.
השבמחקברור לי שהרמה של הליגה לא בשמיים,אבל זוהי פונקציה של כסף ותו לא.כשגוסינסקי היה בהפועל,ארקדי בירושלים ומכבי הייתה בשיאה הרמה בליגה הייתה גבוהה.
המשבר הכלכלי הקשה על הקבוצות שלנו בהבאת זרים איכותיים בשנתיים האחרונות אבל כניסתו של גומא אגיאר,הישארותו של ג'ף רוזן ועלייתה הקרבה של הפועל אוסישקין משאירה מקום לאופטימיות.
לגבי הזרים,יש זרים טובים בליגה כמו דבון ג'פרסון,דיז'ון תומפסון,טוני גפני,בראיין רנדל,דנילו פינוק ועוד כמה שיכולים לשחק בכל ליגה באירופה.
מה לעשות,אנחנו לא הליגה הספרדית ויש גבול לכמות המציאות שניתן למצוא.לגבי נושא זה,הגבלת מספר הזרים תעלה את הרמה של אלו שיגיעו לדעתי ע"י העברת המשקל מכמות הזרים לאיכותם.
אולי אני שמרן,אבל לא חושב שהקמת ליגת פיתוח היא התשובה.בסופו של יום,שם המשחק הוא משקיעים ואם נשכיל לשים דגש על ייצור שחקנים ישראלים הרמה תעלה.
לגבי החוק הרוסי,לבטל ומהר.אבל זה לדיון אחר..