קשה לי להסביר את זה במילים, אבל כשגוטמן הרים את זהבי, שכטר ועוד כמה קירחים מהדשא, הציפה אותי תחושה עילאית של... משהו.
אני לא כל-כך בטוח מה זה היה בדיוק. הרי ניצחון לא היה שם ובטח שלא כדורגל, אבל התמהיל המענג הזה היה שמיימי. בין הזחיחות הלא אופיינית באדום והשער של קינן מהפרובינציה הלא רלוונטית מבחינת מכביסט שחצן כמוני, ראיתי רק דבר אחד אל מול העיניים.
לא בבלומפילד ולא על חשבוננו. באמת שלא חשבתי שזה יפריע לי כל-כך, אבל כשעליתם למגרש עם התפאורה המדהימה של הרימוני עשן, זה פתאום הכה בי - רק תנו לנו לזיין להפועל. אוי זה היה מתוק.
ועכשיו, כשהמלאכה הושלמה, אפשר לשקם את המכביזם.
אני לא כל-כך בטוח מה זה היה בדיוק. הרי ניצחון לא היה שם ובטח שלא כדורגל, אבל התמהיל המענג הזה היה שמיימי. בין הזחיחות הלא אופיינית באדום והשער של קינן מהפרובינציה הלא רלוונטית מבחינת מכביסט שחצן כמוני, ראיתי רק דבר אחד אל מול העיניים.
לא בבלומפילד ולא על חשבוננו. באמת שלא חשבתי שזה יפריע לי כל-כך, אבל כשעליתם למגרש עם התפאורה המדהימה של הרימוני עשן, זה פתאום הכה בי - רק תנו לנו לזיין להפועל. אוי זה היה מתוק.
ועכשיו, כשהמלאכה הושלמה, אפשר לשקם את המכביזם.
מרגיש אותך אחיייי
השבמחקמשחק שרוכים שיחקתם נגד חיפה! זה סימל את המוות של המכביזם.
השבמחק