השעה היא 22:55, והמשחק הבאמת מעניין של הערב ייפתח בעוד כמה דקות בלונדון. רוג'ר פדרר פוגש את אנדי מארי בטורניר המאסטרס, שידור ישיר ב-ESPN. כי תגידו מה שתגידו, שלב הבתים בליגת האלופות לא באמת מעניין. הרי לכולם היה ברור שברצלונה לא תודח היום, ואפילו תנצח, וכשהם מובילים 2:0 אחרי חצי שעה, נשארות לי פחות או יותר שתי אפשרויות. להמשיך לראות את 22 המובחרים (והשופט) רצים על הדשא כשלכולם ברור מי תנצח, או לשמוע את הבדיחות של אבי מלר בערוץ הקיבוץ (את ליברפול – דברצן אתם יכולים לראות בעצמכם). יש דברים שעדיין לא הבנתי, כמו איך אפשר להתרכז באירוע ספורט שאתה יודע מי ינצח בו. ואל תגידו לי שהכדורגל של ברסה שוטף ומושלם, ושזו חוויה לראות אותם מעבירים פסים גם כשהם מובילים 6:0. כי לא, אולי כיף לראות אותם נותנים הצגה אם המשחק פתוח ברקע בזמן משחק פוקר או התאגדות חברתית אחרת, אבל כשבא לך לשבת ולצפות בהתמודדות ספורט, מההתחלה ועד הסוף, זה פשוט לא זה.
פדרר ומארי עדיין מתחממים, אני עובר לסבב תוצאות קצר בערוץ הקיבוץ (ומגיע למסקנה שאולי בכל זאת יש משחק מעניין היום, פיורנטינה – ליון). טוב, חזרה ל-ESPN. המגרש כחול ולא ירוק. האוהדים ביציע שקטים ומנומסים, והשדר מדבר באנגלית בריטית בלי שמץ התלהבות. אני בכל זאת נהנה, לא תצליחו לשכנע אותי שאין פה רגש. סוף סוף מתחילים. משחק הרשת של פדרר, הפורהנד של מארי, אח... התגעגעתי.
משחקון ראשון והשוייצרי כבר שובר. איזו אלגנטיות. מארי נראה קצת מחוץ לעניינים ופדרר שוב מוכיח למה הוא עדיין הכי גדול בעולם. המצלמה עוברת למירק'ה שבקהל כדי להזכיר לנו שגם הוא עושה טעויות. המשחקון השני מתחיל והסקוטי פתאום התעורר. הוא משיג נקודת שבירה אבל פדרר משווה. מארי לא נותן למשחקון לברוח ומשיג עוד נקודת שבירה. הסרב הראשון של פדרר הולך פנימה אבל לא מפחיד את מארי, שמריץ את השוייצרי לנקודה ארוכה ומסיים נפלא ליד הרשת. עוד שבירה. 1:1. מארי הולך לנגב קצת זיעה ואני מבין שצריך להניח את השלט. אין יותר זיפזופים. זה הזמן לדבר האמיתי. שוייצרי וסקוטי יתמודדו בשעות הקרובות על המגרש הכחול הזה בלונדון, כשהעיניים של כולם, באצטדיון ובבית, נעוצות רק בהם. אחד על אחד. אין את מי להאשים. בסוף יהיה מנצח אחד ומפסיד אחד, ואני עדיין לא יודע מי זה יהיה. איזה כיף.
רשומות
משחק ענק!! אבל מארי כרגיל קורס מנטאלית ברגעים החשובים
השבמחקמזכירה את שחר פאר
השבמחק