ת'אנק גוד פור פוטבול.איזה משחק הסתיים הרגע. הצ'ארג'רס האהובים ניצחו את הג'איינטס האהובים קצת פחות, 21:20 בט"ד של השניות האחרונות. כמה תהפוכות, כמה דרמה, כמה אקשן.
בין הקלישאות והמטאפורות עומד הטרייד המדובר של 2004, שכלל 3 ק"ב מצוינים בדמותם של איליי מאנינג (בחירה 1), פיליפ ריברס (4), ובן רות'לסברגר (11).
איליי מאנינג, צאצא למשפחת קוורטרבקים מצליחים מניו אורלינס (אבא ארצ'י ואח פייטון) נבחר במקום הראשון ע"י סן דייגו הגרועה דאז. פיליפ ריברס, פה-גדול-אלבאמה, נבחר רביעי.
איליי קיטר על מר גורלו ולא הסכים לשחק במערב המדינה. הוא רצה את התפוח הגדול. הצ'ארג'רס נאלצו להכנע ושלחו את מאנינג הקטן לניו יורק. תמורתו קיבלו את ריברס, אחד הק"ב הטובים והיציבים בשנים האחרונות. בנוסף קיבלו מהניו-יורקרים שתי בחירות דראפט עתידיות - את נייט קיידינג, מהבועטים האמינים בליגה ואת "לייטס אאוט", שון מארימאן, בלי ספק אחד משחקני ההגנה המפלצתיים שיש כיום (אם לא מחשיבים את פויול ודרור חג'ג').
אגב, הסטילרס ראו את ניו יורק וסן דייגו מחליפים שבויים, ישבו בשקט ובחרו את ביג-בן במקום ה-11. הפרס – זניח, זכייה בשני סופרבולים (2006, 2009).
הטרייד השתלם לשני הצדדים. הג'איינטס קיבלו את איליי שהוליך אותם לאליפות הבלתי נשכחת לפני שנתיים. הצ'ארג'רס קיבלו חבילת שחקנים משובחת וכבר כמה שנים נמצאים במרחק נגיעה.
במשחק שנגמר רק כעת המהלכים המכריעים היו שייכים לריברס ומארימאן. שני סאקים של מארימאן ברבע האחרון הראו שהאיש הגדול חזר מהפציעה.
ריברס הציג משחק מרשים ביותר, כשרק השמטות חסרות כבוד של חבריו התופסים מפריעות לו. והדרייב האחרון - תאווה לעיניים. 20 שניות לסוף, אחרי שגמע מגרש שלם במסירות מדהימות, שחרר את הט"ד המנצח לוינסנט ג'קסון. דווקא ריברס, דווקא מארימאן, דווקא בניו-יורק. כמה אירוני/אמריקאי מצידם.
עוד אגב, בעוד פחות משעה, 03:30 שעון מרכז ת"א, יעלה לשחק השחקן האהוב על הקו-בלוגר שלי, מר בר. דונובן מק'נאב והאיגלס שלו ילכו קסדה בקסדה מול הקאובויס של טוני רומו. כ-13 ישראלים צפויים להשאר ערים למשחק.
מהקפאין באהבה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה