כמעט רבע עונה חלפה לה שם מעבר לים, והקינגס של פול ווסטפול הם, מבחינתי לפחות, ההפתעה הכי גדולה בליגה עד עכשיו. אחרי 19 ניצחונות מ-82 משחקים בעונה שעברה, ו-9 ניצחונות מ-17 משחקים השנה, הנה כמה סיבות שאמורות להסביר למה ואיך זה קרה.
1.פול ווסטפול. לא סתם האיש מקבל ארגזים של כבוד מהתקשורת האמריקאית. ווסטפול, בניגוד ללא מעט מאמנים בליגה, כנראה באמת יודע מה הוא עושה, והוא האחראי העיקרי לפתיחת העונה המצוינת של הקינגס. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי הוביל ווסטפול את פניקס של בארקלי וקיי.ג'יי לגמר ה-NBA בעונת 1992/93, שם נכנעו רק לג'ורדן והבולס. זו הייתה העונה הטובה ביותר בקריירת האימון של ווסטפול ב-NBA, שכללה מאז עוד כמה עונות פלייאוף יפות בפניקס, ושלוש שנים די בינוניות בסיאטל בסוף העשור הקודם.
בתחילת העשור הנוכחי ווסטפול עבר לכדורסל המכללות כדי לאמן את מכללת Pepperdine הקטנטונת במשך 5 עונות רצופות, ובשנים האחרונות הוא היה חלק מדאלאס, בתחילה כעוזרו של אייברי ג'ונסון ובהמשך כסגן הנשיא לענייני כדורסל. למאמן הקינגס הוא מונה רק שבועיים לפני הדראפט האחרון, שבועיים שהספיקו לו כדי לצאת בתור המנצח הגדול מאותו ערב בניו יורק. ווסטפול בחר באולסטאר עתידי (טייריק אוואנס, בחירה 4), שחקן ליגה בשל עם יד מצוינת מבחוץ, קשיחות והמון אנרגיה (עמרי כספי, בחירה 23), ואפילו מהסיבוב השני הוא יצא לא רע, עם סנטר מחליף שמתברר כשחקן ליגה לגיטימי וריבאונדר טוב מאד (ג'ון ברוקמן – בחירה 38 של פורטלנד שעבר לסקרמנטו בערב הדראפט).
התקשורת האמריקאית הייתה מאוהבת בווסטפול השחקן מאז ומתמיד, והתאהבה בווסטפול המאמן אחרי אותה עונה חלומית עם פניקס וסר צ'ארלס. מגע הזהב הזה הלך ודעך בעשור וקצת האחרונים, אבל השנה, למרות שהקינגס כנראה לא יגיעו לפלייאוף בסופו של דבר, לפחות התקשורת קיבלה את הנסיך שלה בחזרה.
2.טייריק אוואנס. יש משהו שהבחור הזה לא יכול לעשות? אוואנס משדר כל כך הרבה בטחון ומנהיגות כשהוא על המגרש, שקשה להאמין שהילד רק בן 20. הרוקי אמר השבוע בראיון שהוא זורק בערך אלף שלשות מדי אימון כדי לעבוד על הקליעה מבחוץ, החלק היחיד שעדיין לוקה בחסר (32.3%) במשחק שלו. פיט קאריל, עוזר המאמן של הקינגס, עדיין חושב שיש מקום לשיפור: "אני חושב שהקליעה שלו משתפרת, אבל הלוואי והוא יעבוד עליה יותר קשה, כי הפוטנציאל של הילד הזה פשוט בלתי נתפס. אין דבר שהוא לא יוכל לעשות ברגע שירצה – לא משנה מה זה."
הפציעה של קווין מרטין בתחילת העונה שמה את אוואנס בתפקיד המנהיג של הקינגס, וכמו שזה נראה עכשיו קשה להאמין שהוא ייפרד מהתואר הזה גם כשמרטין יחזור. הבחור פשוט נולד להוביל, ולדעת רבים (ואני ביניהם) כבר היום מדובר באחד מחמשת הרכזים הכי טובים בליגה. אה, ונכון להיום הוא גם אחד משני שחקנים בליגה שמחזיקים בממוצע של לפחות 19 נקודות, 5 ריבאונדים, ו-4.5 אסיסטים. לשני קוראים לברון ג'יימס.
3.ג'ייסון תומפסון ודונטה גרין. הבחירות ה-12 וה-28 (בהתאמה) בדראפט של השנה שעברה, נותנים עד כה את עונת הפריצה שלהם ב-NBA. תומפסון הוא פאוואר פורוורד חזק וגבוה (2.11), עם קליעה רכה מחצי מרחק, הבנה מצוינת של המשחק, ושיתוף פעולה נפלא עם טייריק אוואנס. אחרי עונת רוקי סולידית בשנה שעברה הוא מתפוצץ על הפרקט השנה, ותורם בכל אספקט של המשחק. הוא האס של שחקני הפנטזי NBA, שקנו אותו בזול בתחילת העונה וקיבלו את השחקן שמדורג במקום ה-29 במדד היעילות של הליגה.
דונטה גרין שווה כתבה שלמה משל עצמו, אבל ננסה לתמצת אותו לכמה שורות. גרין היה אחד משחקני התיכונים הכי מדוברים בארצות הברית לפני שלוש שנים, הרבה תודות לכך שהוא למעשה גארד בגובה 2.11. עונתו היחידה במכללת סירקיוז העלתה הרבה סימני שאלה לגבי ההגנה שלו והרכות הכללית שהוא מפגין במשחקו. גם לאחוזים הרעים מחוץ לקשת היה חלק בהדרדרות שלו במורד הדראפט, והוא נחת לבסוף בממפיס, שלקחה אותו בבחירה ה-28.
גרין עבר לסקרמנטו עוד באותו הקיץ, כחלק מהטרייד ששלח את רון ארטסט בכיוון השני, אבל היה חלש מאד בעונת הרוקי שלו, שוב בעיקר בגלל הגנה רעועה וחוסר יציבות בקליעה מבחוץ. השנה הוא שיפר משמעותית את הקליעה מבחוץ (45.5%), וגם מתחיל להראות שלידיים הארוכות שלו יש לא מעט יתרונות בהגנה. חוסר היציבות עדיין שם, ולצד משחקים של 20 נקודות ומעלה באות גם נפילות כמו ערב של 2 נקודות אתמול מול אינדיאנה. אבל מספיק שתסתכלו על השורה הסטטיסטית שלו בניצחון על הניקס לפני שבוע, כדי להבין למה הבחור הזה נחשב פעם לאחד משלושה התיכוניסטים הכי מבטיחים ביבשת (למי שעצלן מדי כדי להסתכל – 24 נקודות, 6 מ-7 מחוץ לקשת, 6 חסימות, 5 אסיסטים).
4.ריצה, מלחמה, שכונה, בלגאן. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל הקינגס של השנה היא למעשה קבוצת קולג' מחוזקת. אוואנס, כספי וברוקמן בשנתם הראשונה בליגה. גרין ותומפסון בשנתם השניה. ספנסר הוז בשנתו השלישית, וסרחיו רודריגז פותח בגיל 23 עונה רביעית ב-NBA. כולם עדיין בגיל קולג', כולם רעבים, וכולם שמים את הניצחון לפני ההצלחה האישית שלהם. תוסיפו לזה נסיון וקצת כשרון שמוסיפים נוצ'יוני ואודריך, ותקבלו קבוצה עם שישה שחקנים בממוצע נקודות דו-ספרתי (לא כולל קווין מרטין הפצוע), שפשוט מתישה את היריבות שלה. השאלה היא, אם זה יספיק ליותר מרבע עונה טובה.
1.פול ווסטפול. לא סתם האיש מקבל ארגזים של כבוד מהתקשורת האמריקאית. ווסטפול, בניגוד ללא מעט מאמנים בליגה, כנראה באמת יודע מה הוא עושה, והוא האחראי העיקרי לפתיחת העונה המצוינת של הקינגס. בעונתו הראשונה כמאמן ראשי הוביל ווסטפול את פניקס של בארקלי וקיי.ג'יי לגמר ה-NBA בעונת 1992/93, שם נכנעו רק לג'ורדן והבולס. זו הייתה העונה הטובה ביותר בקריירת האימון של ווסטפול ב-NBA, שכללה מאז עוד כמה עונות פלייאוף יפות בפניקס, ושלוש שנים די בינוניות בסיאטל בסוף העשור הקודם.
בתחילת העשור הנוכחי ווסטפול עבר לכדורסל המכללות כדי לאמן את מכללת Pepperdine הקטנטונת במשך 5 עונות רצופות, ובשנים האחרונות הוא היה חלק מדאלאס, בתחילה כעוזרו של אייברי ג'ונסון ובהמשך כסגן הנשיא לענייני כדורסל. למאמן הקינגס הוא מונה רק שבועיים לפני הדראפט האחרון, שבועיים שהספיקו לו כדי לצאת בתור המנצח הגדול מאותו ערב בניו יורק. ווסטפול בחר באולסטאר עתידי (טייריק אוואנס, בחירה 4), שחקן ליגה בשל עם יד מצוינת מבחוץ, קשיחות והמון אנרגיה (עמרי כספי, בחירה 23), ואפילו מהסיבוב השני הוא יצא לא רע, עם סנטר מחליף שמתברר כשחקן ליגה לגיטימי וריבאונדר טוב מאד (ג'ון ברוקמן – בחירה 38 של פורטלנד שעבר לסקרמנטו בערב הדראפט).
התקשורת האמריקאית הייתה מאוהבת בווסטפול השחקן מאז ומתמיד, והתאהבה בווסטפול המאמן אחרי אותה עונה חלומית עם פניקס וסר צ'ארלס. מגע הזהב הזה הלך ודעך בעשור וקצת האחרונים, אבל השנה, למרות שהקינגס כנראה לא יגיעו לפלייאוף בסופו של דבר, לפחות התקשורת קיבלה את הנסיך שלה בחזרה.
2.טייריק אוואנס. יש משהו שהבחור הזה לא יכול לעשות? אוואנס משדר כל כך הרבה בטחון ומנהיגות כשהוא על המגרש, שקשה להאמין שהילד רק בן 20. הרוקי אמר השבוע בראיון שהוא זורק בערך אלף שלשות מדי אימון כדי לעבוד על הקליעה מבחוץ, החלק היחיד שעדיין לוקה בחסר (32.3%) במשחק שלו. פיט קאריל, עוזר המאמן של הקינגס, עדיין חושב שיש מקום לשיפור: "אני חושב שהקליעה שלו משתפרת, אבל הלוואי והוא יעבוד עליה יותר קשה, כי הפוטנציאל של הילד הזה פשוט בלתי נתפס. אין דבר שהוא לא יוכל לעשות ברגע שירצה – לא משנה מה זה."
הפציעה של קווין מרטין בתחילת העונה שמה את אוואנס בתפקיד המנהיג של הקינגס, וכמו שזה נראה עכשיו קשה להאמין שהוא ייפרד מהתואר הזה גם כשמרטין יחזור. הבחור פשוט נולד להוביל, ולדעת רבים (ואני ביניהם) כבר היום מדובר באחד מחמשת הרכזים הכי טובים בליגה. אה, ונכון להיום הוא גם אחד משני שחקנים בליגה שמחזיקים בממוצע של לפחות 19 נקודות, 5 ריבאונדים, ו-4.5 אסיסטים. לשני קוראים לברון ג'יימס.
3.ג'ייסון תומפסון ודונטה גרין. הבחירות ה-12 וה-28 (בהתאמה) בדראפט של השנה שעברה, נותנים עד כה את עונת הפריצה שלהם ב-NBA. תומפסון הוא פאוואר פורוורד חזק וגבוה (2.11), עם קליעה רכה מחצי מרחק, הבנה מצוינת של המשחק, ושיתוף פעולה נפלא עם טייריק אוואנס. אחרי עונת רוקי סולידית בשנה שעברה הוא מתפוצץ על הפרקט השנה, ותורם בכל אספקט של המשחק. הוא האס של שחקני הפנטזי NBA, שקנו אותו בזול בתחילת העונה וקיבלו את השחקן שמדורג במקום ה-29 במדד היעילות של הליגה.
דונטה גרין שווה כתבה שלמה משל עצמו, אבל ננסה לתמצת אותו לכמה שורות. גרין היה אחד משחקני התיכונים הכי מדוברים בארצות הברית לפני שלוש שנים, הרבה תודות לכך שהוא למעשה גארד בגובה 2.11. עונתו היחידה במכללת סירקיוז העלתה הרבה סימני שאלה לגבי ההגנה שלו והרכות הכללית שהוא מפגין במשחקו. גם לאחוזים הרעים מחוץ לקשת היה חלק בהדרדרות שלו במורד הדראפט, והוא נחת לבסוף בממפיס, שלקחה אותו בבחירה ה-28.
גרין עבר לסקרמנטו עוד באותו הקיץ, כחלק מהטרייד ששלח את רון ארטסט בכיוון השני, אבל היה חלש מאד בעונת הרוקי שלו, שוב בעיקר בגלל הגנה רעועה וחוסר יציבות בקליעה מבחוץ. השנה הוא שיפר משמעותית את הקליעה מבחוץ (45.5%), וגם מתחיל להראות שלידיים הארוכות שלו יש לא מעט יתרונות בהגנה. חוסר היציבות עדיין שם, ולצד משחקים של 20 נקודות ומעלה באות גם נפילות כמו ערב של 2 נקודות אתמול מול אינדיאנה. אבל מספיק שתסתכלו על השורה הסטטיסטית שלו בניצחון על הניקס לפני שבוע, כדי להבין למה הבחור הזה נחשב פעם לאחד משלושה התיכוניסטים הכי מבטיחים ביבשת (למי שעצלן מדי כדי להסתכל – 24 נקודות, 6 מ-7 מחוץ לקשת, 6 חסימות, 5 אסיסטים).
4.ריצה, מלחמה, שכונה, בלגאן. תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל הקינגס של השנה היא למעשה קבוצת קולג' מחוזקת. אוואנס, כספי וברוקמן בשנתם הראשונה בליגה. גרין ותומפסון בשנתם השניה. ספנסר הוז בשנתו השלישית, וסרחיו רודריגז פותח בגיל 23 עונה רביעית ב-NBA. כולם עדיין בגיל קולג', כולם רעבים, וכולם שמים את הניצחון לפני ההצלחה האישית שלהם. תוסיפו לזה נסיון וקצת כשרון שמוסיפים נוצ'יוני ואודריך, ותקבלו קבוצה עם שישה שחקנים בממוצע נקודות דו-ספרתי (לא כולל קווין מרטין הפצוע), שפשוט מתישה את היריבות שלה. השאלה היא, אם זה יספיק ליותר מרבע עונה טובה.
רשומות
הקבוצה הכי מוכשרת בליגה בלי שום צל של ספק!
השבמחקאחלה כתבה, קצרה וקולעת...
השבמחקקצת הגזמת עם הקבוצה הכי מוכשרת בליגה... אבל באמת קבוצה מלהיבה שכיף לראות
השבמחקשאפו אמיר, תכלס מעניין וכתוב טוב
השבמחקאיזה מצחיק לקרוא ל"שם" "מעבר לים"..
השבמחקמה באמת קורה שם - מעבר לים??
כמה ים עובר שם?
הרבה ים, בערך 45 ים
השבמחקכתוב יפה,אבל איני שותף להתלהבות מטייריק אוונס.
השבמחקנכון,מדובר בשחקן סופר מוכשר אבל הוא הרבה יותר סקורר מאשר רכז.
דרון וויליאמס,כריס פול,סטיב נאש,רג'ון רונדו,טוני פארקר וצ'ונסי בילאפס שייכים לרשימה חלקית של רכזים הרבה יותר טובים ממנו.
לראיה,במדד ה+- אוואנס הוא היחידי מבין הרשימה הזו (מלבד כריס פול שעל כך שהוא רכז טוב יותר אין עוררין) עם מדד שלילי.
גם ה4.5 אסיסטים שלו,במונחי נבא,אינם מרשימים במיוחד(מקום 27 בליגה).הם מאד מרשימים במונחי רוקי,אבל לשייך אותו כבר עכשיו לרשימת הרכזים הטובים ביותר זו טעות.
הפציעה של קווין מרטין היא הדבר הטוב ביותר שקרה לקינגס העונה,זה מאפשר לאוואנס להתפתח לשחקן מצוין ואולי יכניס כמה תובנות אצל ראשי הקינגס לגבי תרומתו וחשיבותו של מרטין למועדון.לדעתי,מדובר ב"כוכב" הכי פחות טוב באן בי איי.
גל לדעתי זו תהיה טעות גדולה להעביר את טייריק לשחק 2. אני חושב שבאופי הוא כן רכז בסופו של דבר, גם אם נכון להיום הוא חושב על הקליעה כאופציה ראשנוה. זה עוד יבוא לו.
השבמחקלגבי מרטין, אם הוא ישאר מרטין של השנה שעברה אפשר להעיף אותו קיבינימאט, אבל השאלה אם ווסטפול יצליח להכניס לו קצת שכל ולהסביר לו שיש עוד 4 שחקנים על המגרש חוץ ממנו בכל רגע נתון... אם כן, ואם ההגנות של היריבות יבינו שלסקרמנטו יש את אופציות התקפיות חוץ ממנו, הוא יכול להיות סוג של רג'י מילר (רק פחות טוב, כן?) ולא הייתי ממהר להפטר ממנו. מה גם שהוא גבוה ויכול לשחק 3