המשחק בין עירוני אשקלון להפועל ירושלים הסתיים, וגיא גודס מובל לעמדת הראיונות. מיד מונחתת עליו השאלה האלמותית: "מה ניצח לכם את המשחק היום?" הרי ברור שמה שניצח את המשחק זה שסוכר החטיא מהקו ארבע שניות לסוף. אם הוא היה קולע וירושלים לא היו מנצחים, גודס היה נשאל "איפה הפסדתם את המשחק היום?" ואז התשובה הנכונה הייתה – נכון, כשסוכר קלע מהקו ארבע שניות לסוף, או אולי כשנעימי החטיא כמה שניות קודם לכן.
אותה שאלה מופנית גם לבית הלחמי כמה דקות אחר כך, כמובן בגרסה ההפוכה, "איפה הפסדתם את המשחק היום?" גם כאן, התשובה המתבקשת היא כשסוכר החטיא מהקו, וגם כאן עם סיום קצת אחר השאלה ההפוכה הייתה נשאלת.
אז השאלה הזו מיותרת, ונסכם את הנקודה הקצרה הזו בכך שאפשר לפתוח ראיון לאחר משחק עם שאלה קצת פחות בנאלית. אבל מה עם המאמנים, מה יש להם להגיד?
נתחיל מגודס, שהרי לא יענה את התשובה הנכונה, אלא פשוט יספר לנו את תקציר המשחק. "פתחנו מצוין עם הגנה חזקה, ברבע השני הכנסתי מחליפים ולא שיחקנו טוב אז אשקלון חזרו. אחר כך הם עלו ליתרון ורדפנו אחריהם, ובסוף נלחמנו וחזרנו וניצחנו את המשחק". הלו, אנחנו יודעים! ראינו את המשחק בטלוויזיה, אין צורך לתת לנו תקציר. זה לא משחק חוץ בקרואטיה בשנות השמונים (אה, אופס, הם עדיין לא משודרים).
ואם לא הספיק לנו התקציר של גודס אז כמה דקות אחריו מגיעה גם התשובה של בית הלחמי, שכמובן בוחר גם הוא באלגנטיות (טוב, הוא די מזיע ומתנשף, אז אולי לא ממש באלגנטיות) לוותר על התשובה הפשוטה. כי אמנם שמענו את התקציר מהצד של גודס, אבל אולי הוא ראה דברים אחרת (ספוילר: הוא לא). "פתחנו רע, אחר כך המחליפים שלנו עלו והחזירו אותנו למשחק, עלינו ליתרון אבל בסוף ירושלים חזרו והפסדנו את המשחק."
עכשיו, תודות לגודס, בית הלחמי והשעתיים שביליתי מול הטלוויזיה, אני יכול סוף סוף להרכיב לעצמי, ולכם קוראים יקרים, תמונה מלאה של המותחן מאשקלון – רק כדי שתשארו מעודכנים. אם אני לא טועה זה הלך פחות או יותר ככה: ירושלים פתחה טוב עם הגנה חזקה, ואשקלון פתחה חלש, אבל ברבע השני שתי הקבוצות הכניסו את המחליפים ואלה של אשקלון היו טובים יותר והחזירו אותה למשחק. ברבע השלישי אשקלון עלתה ליתרון וירושלים רדפה אחריה, וברבע הרביעי ירושלים נלחמה, הצליחה להחזיר לעצמה את היתרון, ובסוף ניצחה את המשחק. מדהים, לא?
לסיכום, מראייני ערוץ הספורט היקרים, אנא נסו לשאול שאלות קצת פחות בנאליות, אתם נשמעים כמו הקלטה של עצמכם כל שבוע, וגורמים גם למאמנים להשמע כך. מאמני ליגת העל היקרים עוד יותר, אם אין לכם משהו חכם להגיד, עדיף שתגידו משהו מצחיק, תלמדו מפיני גרשון.
אותה שאלה מופנית גם לבית הלחמי כמה דקות אחר כך, כמובן בגרסה ההפוכה, "איפה הפסדתם את המשחק היום?" גם כאן, התשובה המתבקשת היא כשסוכר החטיא מהקו, וגם כאן עם סיום קצת אחר השאלה ההפוכה הייתה נשאלת.
אז השאלה הזו מיותרת, ונסכם את הנקודה הקצרה הזו בכך שאפשר לפתוח ראיון לאחר משחק עם שאלה קצת פחות בנאלית. אבל מה עם המאמנים, מה יש להם להגיד?
נתחיל מגודס, שהרי לא יענה את התשובה הנכונה, אלא פשוט יספר לנו את תקציר המשחק. "פתחנו מצוין עם הגנה חזקה, ברבע השני הכנסתי מחליפים ולא שיחקנו טוב אז אשקלון חזרו. אחר כך הם עלו ליתרון ורדפנו אחריהם, ובסוף נלחמנו וחזרנו וניצחנו את המשחק". הלו, אנחנו יודעים! ראינו את המשחק בטלוויזיה, אין צורך לתת לנו תקציר. זה לא משחק חוץ בקרואטיה בשנות השמונים (אה, אופס, הם עדיין לא משודרים).
ואם לא הספיק לנו התקציר של גודס אז כמה דקות אחריו מגיעה גם התשובה של בית הלחמי, שכמובן בוחר גם הוא באלגנטיות (טוב, הוא די מזיע ומתנשף, אז אולי לא ממש באלגנטיות) לוותר על התשובה הפשוטה. כי אמנם שמענו את התקציר מהצד של גודס, אבל אולי הוא ראה דברים אחרת (ספוילר: הוא לא). "פתחנו רע, אחר כך המחליפים שלנו עלו והחזירו אותנו למשחק, עלינו ליתרון אבל בסוף ירושלים חזרו והפסדנו את המשחק."
עכשיו, תודות לגודס, בית הלחמי והשעתיים שביליתי מול הטלוויזיה, אני יכול סוף סוף להרכיב לעצמי, ולכם קוראים יקרים, תמונה מלאה של המותחן מאשקלון – רק כדי שתשארו מעודכנים. אם אני לא טועה זה הלך פחות או יותר ככה: ירושלים פתחה טוב עם הגנה חזקה, ואשקלון פתחה חלש, אבל ברבע השני שתי הקבוצות הכניסו את המחליפים ואלה של אשקלון היו טובים יותר והחזירו אותה למשחק. ברבע השלישי אשקלון עלתה ליתרון וירושלים רדפה אחריה, וברבע הרביעי ירושלים נלחמה, הצליחה להחזיר לעצמה את היתרון, ובסוף ניצחה את המשחק. מדהים, לא?
לסיכום, מראייני ערוץ הספורט היקרים, אנא נסו לשאול שאלות קצת פחות בנאליות, אתם נשמעים כמו הקלטה של עצמכם כל שבוע, וגורמים גם למאמנים להשמע כך. מאמני ליגת העל היקרים עוד יותר, אם אין לכם משהו חכם להגיד, עדיף שתגידו משהו מצחיק, תלמדו מפיני גרשון.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה