החיוך סוף-סוף חזר לפניי. הקבוצה הראשונה שגרמה לי לאהוב כדורגל אירופי עד עמקי נשמתי חזרה השנה לליגה הבכירה בארצה ומציגה יכולת נפלאה.
מדובר בלא אחרת מאשר פארמה, הקבוצה מהעיר הצפון איטלקית, שחוץ מהכדורגל מפורסמת בגבינת הפרמזן שמקורה בעיר, והמלחין המפורסם ורדי, שחי בעיר במאה ה-19, ועל שמו אגב נקראה הקבוצה כאשר הוקמה בשנת 1913.
אז איך לובש-אדום-מיום-היוולדו כמוני מגיע לאהוד קבוצה שצבעיה צהוב-כחול? התשובה היא תומאס ברולין. הקשר השבדי הפנומנלי יחד עם שמות גדולים אחרים כמו ג'יאנפרנקו זולה, פאוסטינו אספרייה ואחרים הצעידו את הקבוצה (שהעפילה לליגה הבכירה באיטליה לראשונה רק ב- 1990) תוך שלוש שנים בלבד לגביע מקומי, שלושה גמרים אירופאים - שתי זכיות בגביע אופ"א ובגביע המחזיקות, ותצוגת כדורגל נפלאה אשר כאוהד כדורגל מושבע שבתה אותי לחלוטין.
מאותם שנים פארמה הפכה להיות אימפריה של ממש. אמנם לא זוללת תארים כדוגמת הקבוצות הגדולות, אך גורם משמעותי בצמרת הליגה האיטלקית, כולל זכייה נוספת בגביע אופ"א בשנת 1999, אחרי ניצחון אדיר על מארסיי בגמר בהנהגתו של חואן ורון הארגנטיני.
חשוב לציין שלאורך השנים עברו וגדלו בפארמה כמה מהשחקנים הטובים בעולם בשני העשורים האחרונים, ביניהם אריאל אורטגה, אמורוסו הברזילאי, חואן ורון - המכשפה הקטנה, חריסטו סטויצקוב, אדריאנו, בופון, ליליאן תוראם, פאביו קנאבארו, גילארדינו ואדריאן מוטו.
קבוצות לרוב מפחדות מירידת ליגה, מדשדשות שנים בתחתית ונאחזות בקרנות המזבח - העיקר לא להתבזות. על פארמה עברו 3 שנים כאלו מ- 2005-2008 עד אשר, 'למזלה', ירדה לליגה השנייה בסוף עונת 2008.
אך פארמה, כמו אימפריה גדולה, עשתה מעשה פיורנטינה, גנואה ונאפולי, הבריאה בליגה השנייה, העלתה תשתית של שחקנים צעירים לקבוצה ושבה לסריה A.
עתה, לאחר חצי עונה, עם רכש נכון והרבה מוטיבציה פארמה כובשת את המקום הרביעי - מקום המוליך למוקדמות ליגת האלופות בעונה הבאה, ורחוקה 8 נקודות בלבד מהמקום הראשון.
אז המילה "אליפות" עדיין לא מתגלגלת על לשונם של אנשי הקבוצה, אבל אין כל ספק שפארמה תהווה מוקד כוח בליגה האיטלקית בשנים הקרובות.
מדובר בלא אחרת מאשר פארמה, הקבוצה מהעיר הצפון איטלקית, שחוץ מהכדורגל מפורסמת בגבינת הפרמזן שמקורה בעיר, והמלחין המפורסם ורדי, שחי בעיר במאה ה-19, ועל שמו אגב נקראה הקבוצה כאשר הוקמה בשנת 1913.
אז איך לובש-אדום-מיום-היוולדו כמוני מגיע לאהוד קבוצה שצבעיה צהוב-כחול? התשובה היא תומאס ברולין. הקשר השבדי הפנומנלי יחד עם שמות גדולים אחרים כמו ג'יאנפרנקו זולה, פאוסטינו אספרייה ואחרים הצעידו את הקבוצה (שהעפילה לליגה הבכירה באיטליה לראשונה רק ב- 1990) תוך שלוש שנים בלבד לגביע מקומי, שלושה גמרים אירופאים - שתי זכיות בגביע אופ"א ובגביע המחזיקות, ותצוגת כדורגל נפלאה אשר כאוהד כדורגל מושבע שבתה אותי לחלוטין.
מאותם שנים פארמה הפכה להיות אימפריה של ממש. אמנם לא זוללת תארים כדוגמת הקבוצות הגדולות, אך גורם משמעותי בצמרת הליגה האיטלקית, כולל זכייה נוספת בגביע אופ"א בשנת 1999, אחרי ניצחון אדיר על מארסיי בגמר בהנהגתו של חואן ורון הארגנטיני.
חשוב לציין שלאורך השנים עברו וגדלו בפארמה כמה מהשחקנים הטובים בעולם בשני העשורים האחרונים, ביניהם אריאל אורטגה, אמורוסו הברזילאי, חואן ורון - המכשפה הקטנה, חריסטו סטויצקוב, אדריאנו, בופון, ליליאן תוראם, פאביו קנאבארו, גילארדינו ואדריאן מוטו.
קבוצות לרוב מפחדות מירידת ליגה, מדשדשות שנים בתחתית ונאחזות בקרנות המזבח - העיקר לא להתבזות. על פארמה עברו 3 שנים כאלו מ- 2005-2008 עד אשר, 'למזלה', ירדה לליגה השנייה בסוף עונת 2008.
אך פארמה, כמו אימפריה גדולה, עשתה מעשה פיורנטינה, גנואה ונאפולי, הבריאה בליגה השנייה, העלתה תשתית של שחקנים צעירים לקבוצה ושבה לסריה A.
עתה, לאחר חצי עונה, עם רכש נכון והרבה מוטיבציה פארמה כובשת את המקום הרביעי - מקום המוליך למוקדמות ליגת האלופות בעונה הבאה, ורחוקה 8 נקודות בלבד מהמקום הראשון.
אז המילה "אליפות" עדיין לא מתגלגלת על לשונם של אנשי הקבוצה, אבל אין כל ספק שפארמה תהווה מוקד כוח בליגה האיטלקית בשנים הקרובות.
רשומות
אין על דרך החגיגות גולים שער תומאס ברולין (ומשה גלאם) - סיבוב ואצבע באויר!!
השבמחק